להתאמן בשיטת סאטיה זה להתאמן בהקשבה.
במהלך האימון מקשיבים המתאמנים לנשימה שלהם, לתחושות הגוף, לרגשות שעולים בהם, למחשבות ולפעולות. ההקשבה נועדה לתת מקום לכל אשר רוחש בנו, מקום אשר מאפשר לנו לעצור, לרגע, - להתבונן ולחקור.
חקירת עולמם של המתאמנים מתאפשרת באמצעות חקר השפה שלהם, חקירת הרגשות אשר עולים וחקירת מנגנוני התגובה – כל זאת באמצעות שימת לב לנשימה והתבוננות (* ללא מגע) בתחושות הגוף.
כל תחושה, כך לפי סאטיה, היא קפסולת זיכרון, זיכרון מימי ילדותנו.
זיהוי התחושה ושהיה עמה מאפשרים לזיכרון הילדות לעלות, ועת הוא עולה וצף תוך כדי האימון, נפתחת ההזדמנות לתמוך במתאמן/ת - שהיה אז ילד, ילד אשר חווה חוסר אונים.
באימון עצמו ניתנת אונות לילד הקטן, חוסן פנימי אשר מחזק את המתאמן כיום, כמבוגר, ולמעשה, – מחולל טרנספורמציה ביחס שלו לחוויה שחווה.
למעשה, הגדולה של שיטת סאטיה היא בהיותה *שיטה טרנספורמטיבית*.
האימון הסאטי מאפשר, סוף סוף, לצלול לחוויה הכואבת אך גם – להשתחרר ממנה.
השחרור של הרגש, התחושה והחוויה הוא שחרור חדש, לתמיד.
רקע
סאטיה - אמת, קשב (סנסקריט, פאלי)
בשנת 2002 ייסדה נטאלי בן דוד אלנתן, מורה רוחנית ופורצת דרך, את שיטת סאטיה.
השיטה משלבת בין מזרח למערב והיא נועדה להפחית את הסבל בחייהם של אנשים בעולם.
אבני היסוד באמצעותן מתבצע האימון הן נשימה, תחושה, רגש ושפה.
גופי הידע של סאטיה כוללים את הבודהיזם הטיבטי, המורה והמחנך ההודי קרישנמורטי, הגישה האקזיסטנציאליסטית, הפילוסוף ויטגנשטיין, הפילוסוף לוינס, וכן הוגים מתחום הפסיכולוגיה והחינוך.
שיטת סאטיה נלמדת ב- אימושיין - בית הספר להוויה, הקשבה וטרנספורמציה.