בין ארכיטקטורה לתכנון ערים

אני אוהבת את העיסוק בארכיטקטורה – תמיד היתה לי משיכה להבנת החלל, האור, היחס בין הקירות לבין פנים המבנה ואופי החוויה, הסובייקטיבית, בעת ביקור במבנה.

בספרו המעולה 'שער לארכיטקטורה' (דביר, 'מה? דע!', 1999) 'מכניס' ירון גולני את הקוראים באחת אל רזי עולם הארכיטקטורה.

וכיצד? באופן שבו בחר להציג את חלקי ספרו: החלק הראשון מוקדש לבית אחד בלבד – הבית על האשד (falling water), פרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright), פנסילבניה, ארה"ב, 1935.

הבית נבנה עבור הזוג קאופמן, שבבעלותם היה שטח אדמה ובו נחל בעיירה בר-ראן, ובקשתם מרייט היתה לבנות את בית הנופש שלהם באופן שישתלב עם הטבע. התוצאה – מרהיבה: בית בנוי על מפל.

the source of the pic

בחלק זה מכסה גולני את הכרונולוגיה של הקמת הבית, מרגע ההחלטה לבנות בית בטבע, המפגש בין בעלי השטח והאדריכל, הקונספט, התכנון, הביצוע ויצירת הפאר (המשמשת כיום כמוזיאון). באופן זה מתוודעת הקוראת לשלבי התכנון של מבנה, על שיקולי שימוש החומר, אילוצי הטופוגרפיה, הניסיון של האדריכל לגשר בין הכמיהה של מזמין העבודה ובין האופן בו ניתן לממשה במציאות ועוד.

חלקי הספר הבאים סוקרים, ומתעכבים, על מקדשים ומבני דת של עמים קדומים ושל התרבות הנוצרית, וכן מציגים את חומרי הגלם, סגנונות הבניה המטרות והתוצאה, לאורך ההיסטוריה – עד למאה ה-20.

ארכיטקט-אומן נוסף שמעניין אותי הוא – קנגו קומה (Kengo Kuma).

קומה, ארכיטקט יפני, משלב בתכנוניו חומרי בניה מסורתיים, תכנון מסורתי ומודרני ו-התייחסות לטבע, עליו ממוקם המבנה.

אחד המבנים שתכנן – Water/ Cherry, 2012, נוצר עבור איש עסקים אשר ישמש כבית קיט, ליד טוקיו. הבית נבנה על אגם. התכנון של קומה משלב בין חללי המבנה ובין השטח עצמו. כך, המעבר בין הסלון למטבח מחייב הליכה על גשרון קטן המקשר בין שני החללים.

the source of the pic

מבנה מרהיב נוסף פרי תכנונו של קומה הוא בית הארחה – המכונה Roof / Birds, 2016:

"בית הארחה הממוקם במדרון היער משקיף אל הר אסאמה בקארויזווה (Karuizawa), במחוז נגאנו, יפן. בית הגידול של ציפורי בר, הבניין מחולק לגושים, דבר שממזער את השפעת האדריכלות על הטבע מסביב. המבנה נועד להופיע כאוסף של גגות עץ קטנים אשר מוטים בזוויות שונות, כך שהם נראים כמו להקת ציפורים במעופן בתוך מסת העצים הצפופה..." (תרגום מכונה, מתוך: Arquitecture Viva.com, 2017)

the source of the pics

אני נזכרת במוזוליאום בפירוג'ה (Perugia), אותו בנה אחד משליטי העיר לזכר בתו, מוזוליאום אשר הפך לכנסיה. המבנה העגול ממוקם בפאתי העיר, באזור טבע ירוק. במבנה פנימה שקט עמוק, אשר בי נסך שלווה. אבל זה לא רק החלל, זו הגם האבן הנהדרת, נדבכי הבלוקים אשר התווספו עם השנים וכמובן הפרופורציה המושלמת של העיגול.

the source of the pic

אני מאמינה שקשה להגזים בהשפעה של מבנים בודדים על החשיבה הקולקטיבית, ולמעשה – על התרבות כולה.

עם זאת, השפעה ניכרת קיימת יש לתחום אחר הקשור לארכיטקטורה: תכנון ערים.

תכנון עיר לבטח משפיע על האופן שבו אנו חיים, על חווית החיים עצמה ולעניות דעתי גם על הבריאות שלנו, אשר מקפלת אספקטים רבים, ואם אחשוב על אחד בלבד אציין את התקשורת הבין-אישית.

פרופ' רחל אלתרמן, שזכיתי להיות קרובת משפחתה, מתכננת ערים ומשפטנית, חוקרת מזה מספר עשורים את תחום התכנון העירוני.

אשה אמיצה זו, בעלת חשיבה עצמאית וחדשנית, שועטת קדימה במחקריה על הבניה לגובה והרס המרקם העירוני. מעל כל במה אפשרית, בוועדות רבות ונחשבות, בארגונים בינלאומיים – האו"ם, הבנק העולמי – כמו גם בקרב ממשלות (סין), היא נושאת את דבריה ומנמקת את עמדותיה.

לאחרונה הקשבתי לראיון עמה - תכנית לייב ברדיו חברתי בנושא משכנתא ומקרקעין עם פרופ' רחל אלתרמן, יולי 2020, על מגמות הבניה בישראל - בניית שכונות מגדלים צפופות - והשפעותיה השליליות של הבניה לגובה. מעבר להסברים המרתקים על נזקי הבניה אהבתי את החשיבה על האדם הפשוט, כזה אשר אינו יודע שלמעשה, מספר שנים מועט לאחר שיקנה דירה במגדל, לא יוכל לעמוד באחזקתה השוטפת (וכך יינזק כלכלית).

המלחמה שלך רחל יקרה היא למעננו, אזרחי המדינה – המזל הגדול שלנו הוא שקולך נשמע למרחקים וכוחך בר השפעה (* הגדרה: בנין גבוה הוא מגדל אשר מספר הקומות בו הוא מעל עשר, כזה אשר ממוקם לרוב בפאתי העיר, בסמוך למגדלים נוספים). ליאורה בנימין – מאמנת סאטית, 054-6114344