למה הוא כועס

רותם בן ה-13 כועס מאוד, זה 'בא ככה פתאום'. על כעס, על הלגיטימיות להרגיש כעס ועל האפשרות שלנו לברר את הכאב עליו הוא יושב

יואל ותמרה יושבים על הספה, אובדי עצות.

"אי אפשר לׅצפות את הכעס של רותם. פתאום זה מגיע. מה שבטוח – זה מפחיד נורא", פותח יואל. "*פתאום* הוא מאוד מאוד כועס, מהר מאוד זה עובר לצעקות ולפעמים הוא אפילו דופק את הראש בקיר..שירה הקטנה, בקושי בת שנתיים, פוחדת ממנו. ניסינו שתי שיטות אבל זה לא ממש נפתר. למעשה, אפילו התסכול של רותם גבר. שמענו שהשיטה שאת מאמנת בה היא שיטה מיוחדת מאוד ומתאימה גם לצעירים, אז באנו."

"נכון, בשיטת סאטיה אנו מאמנים גם בני גיל צעיר, יחסית", השבתי.

"אז איך עובדת השיטה שלכם? במה היא שונה? ובעיקר – איך נוכל להרגיע את רותם? איך נביא הביתה שקט, כך ששירה תגדל באווירה בריאה? באמת שאנחנו סוג של מיואשים", מרחיבה תמרה.

"אני מבינה אתכם, לגמרי. אסביר לכם על שיטת סאטיה, ולמעשה, על הייחוד שלה, אבל ראשית כל, בואו ניקח מספר נשימות עמוקות, כולנו".

מתחילים.

שיטת סאטיה (Satya ®) היא אימון על החיים והמטרה שלה היא להביא הרמוניה גדולה יותר בחיינו.

היא לא משימתית: אין מטרות וגם לא יעדים, אין שיעורי בית ואין משפטים לשינון.

האימונים שלנו מבוססים על כל מה שמגיע לחדר, רובו ככולו מערכות היחסים בחיינו.

נעבוד על תחושות (הגוף), רגשות ושפה, אשר יאפשרו לנו לזהות מנגנונים מאמללים ולפרק אותם.

הכלי המשמעותי לעבודה הוא – התחושות: תחושה היא מה שאנו חשים בגוף שלנו.

הגוף שלנו *הוא* הפטפטן העיקרי. לכן – הוא הכלי המהיר ביותר אשר מאפשר לנו לצלול פנימה, מכיוון שהוא מדויק.

אתם, כמתאמנים שלי, ו-רותם, בתורו, תכירו את התחושות – כל אחד יחווה את תחושות הגוף שלו. התחושה תהיה הגשר שלנו לזיכרון מאמלל, בו חווינו חוויה של חוסר אונים. כשיעלה הזיכרון נוכל לשנות את החוויה, מחוסר אונים לחוויה של יכולות.

העבודה שלנו כוללת גם דיוק בשפה.

כאשר אתם אומרים ש'רותם כועס', אני 'שומעת' כי 'ברותם יש כעס'. הוא חווה כעס והוא מתנהג בכעס, אבל מי שהוא אינו 'ילד כועס' אלא ילד אשר חווה כעס. עצם האבחנה, הדקה מן הדק, מאפשרת לנו לראות שיש חיץ בין מי שהוא באמת תומר, ובין אופן ההתנהגות שאימץ.

הוא בעצמו מרגיש משהו, שהוא סובל ממנו. במהלך האימון נגלה מהו.

מהניסיון שלי עם מתאמנים רבים, אוכל לשתף שברוב הפעמים כעס גדול מאוד מקורו בפחד.

ההתנהגות הכועסת היא, למעשה, תגובה – תגובה לפחד. תגובה של doing, בכדי לא להיות, ולו-לרגע, בפחד הגדול. אחד המתאמנים שלי, נער בן 14 שהתנהג באופן אלים מאוד בבית הספר, סיפר על הפחד כ"משהו גדול שכאילו בולע אותי. כמו גל כזה."

למעשה, הכעס עולה כתגובה, בלי קשר לנסיבות. אם אינו קשור לאירוע כלשהו בחוץ , אנו לא נעבוד על שינוי המציאות החיצונית אלא נלך דווקא פנימה – מה הקושי אשר מעלה ברותם כעס גדול כל כך? וכשהוא כועס, מדוע אינו יכול לדבר זאת והוא בוחר בהתנהגות תוקפנית?

הרגש הקשה – פחד, צער, עצב, בהלה, בדידות, כישלון , בושה – מעלה תגובות שונות אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים, כל אחד עפ"י אישיותו.

אבל. בואו לא נקדים את המאוחר.

חשוב לי לציין ששיטת סאטיה היא שיטה *טרנספורמטיבית*: מה שהתפרק, התפרק. מרגע הפירוק, יש יותר חופש ורווחה נפשית.

במהלך האימונים שלנו אנו נחקור – מתי החל הכעס? איך התנהג רותם לפני שנולדה שירה? מה החוויה שלך יואל, ו-שלך תמרה בגיל 13? ואולי אפילו בגיל 11, הגיל בו היה רותם כאשר שירה נולדה? אחקור עם רותם את מושג ה-'כעס': איך הוא תופס זאת? מה הוא מבטא באמצעותו?

מעבר לעבודה עם החומרים אשר יעלו במהלך האימונים, ניתן כבוד לכעס. ניתן לו מקום. אם משתיקים אותו הוא ימצא את הדרך להתבטא, לפעמים זה יבוא לידי ביטוי ביחסים הרסניים, בהתמכרויות ובבחירות במהלך החיים אשר גורמות סבל רב. לכן, טוב מאוד שהגעתם כעת, כשרותם צעיר עדיין.

העבודה בחדר תעלה לבטח כאב ועצב, אבל המרחב האימוני הוא מרחב נינוח, מכבד ומכיל אשר מכיר בגדולה וביופי של כל אחד מכם.

אני שמחה מאוד שהגעתם ומצפה להכיר את האפשרויות החדשות שתעלינה במהלך האימונים. זכה רותם שלכם על הפתיחות שלכם. למעשה – זכיתם כולכם, כיחידים וכמשפחה – את תמרה, אתה יואל, רותם שלכם ושירה הקטנה.

ליאורה בנימין – מאמנת סאטית, 054-6114344

קישורים:

שיטת סאטיה

https://www.emotion.co.il/satia.html

הבהרה: הסיפורים המובאים לקוחים בהשראת האימונים אשר עולים בקליניקה, אך אינם מתייחסים לאדם ספציפי. הפוסטים מוקדשים באהבה – למתאמנים שלי, באשר הם ♫